סן מרקו (דונטלו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | דונטלו |
| תאריך יצירה | בין השנים 1411–1413 |
| טכניקה וחומרים | שיש. |
| ממדים בס"מ | |
| גובה | 236 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
מוזיאון אורסנמיקלה פירנצה שבאיטליה |
| קואורדינטות | 43°46′14″N 11°15′17″E / 43.77055556°N 11.25472222°E |
  | |
סן מרקו (באיטלקית: San Marco) הוא פסל שיש של הפסל דונטלו, שהושלם בין השנים 1411–1413 ומתאר את מרקוס המבשר. הפסל מוצג במוזיאון אורסנמיקלה בפירנצה.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסל הוזמן בשנת 1409 על ידי גילדת האורגים של פירנצה עבור גומחה שנחצבה בקיר החיצוני של כנסיית אורסנמיקלה. הוא הראשון מתוך שלושה פסלים אשר הגילדה הזמינה מדונטלו. גוש השיש הועבר לרשותו של האמן בשנת 1411 והפסל הוצב בגומחה בשנת 1413.
על פי היסטוריון האמנות ג'ורג'ו וזארי, המתייחס לפסל בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר, גילדת האורגים של פירנצה דחתה בתחילה את הפסל מאחר שנראה בעל פרופורציות לא טבעיות כאשר צופים בו מאותו הגובה. הראש וחצי הגוף העליון היו גדולים יותר, כדי להתאים לצפייה בגומחה אליה הפסל נועד, אשר מוקמה הרבה מעל פני הקרקע.[3][4]
דונטלו הבטיח למזמינים כי יבצע התאמות, אך בפועל כיסה את הפסל למשך 15 יום ולא שינה בו דבר. לאחר מכן הציב אותו בגומחה המוגבהת. הפעם, בצפייה מגובה הקרקע, הפרופורציות נראו מושלמות והגילדה קיבלה את הפסל.[3][4]
וזארי הוסיף וציין שהפסל זכה לשבחים ממיכלאנג'לו שאמר: "מעולם לא ראיתי דמות בעלת שאר רוח כמו איש זה. אם באמת היו למרקוס הקדוש מאפיינים אלה, אני יכול להאמין במה שכתב".[4]
הפסל הוסר ממקומו בשנת 1941, עקב חשש להפצצות בימי מלחמת העולם השנייה, ושוב בשנת 1977 לצורכי שיקום. במהלך השיקום נתגלו שרידי הזהבה על השיער, הזקן, קצוות הבגדים והכרית עליה מניחה הדמות את רגלה.
עם סיום עבודות השיקום, בשנת 1986, הועבר הפסל למוזיאון הכנסייה ועותק הוצב במקומו.
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סן מרקו הוא אחד הפסלים הראשונים שהחיה, לאחר 1000 שנים, את אמנות יוון העתיקה ואת תנוחת הקונטרה פוסטו. המותניים נעות ימינה לעבר הרגל התומכת, אשר מעליה הגלימה משתפלת בקווים ישרים, כמעט כמו עמוד רומאי. מצד שני, ברך שמאל מושטת קדימה ושוברת את קווי הגלימה. פיתול המותניים והגוף יוצר אשליה של תנועה בסגנון הפסלים היוונים והרומאים העתיקים, שללא ספק היוו את מקור ההשראה לפסל זה. ועל כן, בזכות הקונטרה פוסטו, הפסל נראה מלא חיים.[5]
מרקוס מתואר כאיש מזוקן, בדמות פילוסוף קדום. פניו מביעות רצינות מכובדת ושלמות רוחנית. נראה כי מבטו מופנה לעבר האופק הלא מוגדר. בידו השמאלית הוא אוחז בספר פתוח, סמל איקונוגרפי טיפוסי של מחברי הבשורות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Rolf C. Wirtz, Donatello, Könemann, Colonia 1998. ISBN 3-8290-4546-8
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "St. Mark, Orsanmichele". bluffton.edu. (באנגלית)
- ^ "Donatello, San Marco". artfiller.it. (באנגלית)
- ^ 1 2 Vasari, Giorgio (1550). The Lives of the Artists. Translated by Bondanella (1998), Oxford University Press. p. 151. ISBN 9780199537198. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 "Saint Mark by Donatello". donatello.net. (באנגלית)
- ^ Dr. Beth Harris and Dr. Steven Zucker. "Donatello, Saint Mark". אקדמיית קהאן. (באנגלית)